כשהמצב נעשה בלתי נסבל, הוא החליט לשים לו קץ. בשלב זה, כבר לא היה אכפת לו למות. לא היה אכפת לו מכלום. הוא רק רצה שהנוכחות תיעלם, שיחדלו המבט והגוף ההוא, אם "גוף" הוא בכלל מילה הולמת לאותה ישות אוורירית ועיקשת שמהבוקר היתה מחוברת אליו כמו שרשרת פחיות שקשרו פרחחים לזנב של כלב משוטט. … המשך לקרוא הנוכחות | רינת שניידובר